עד שייצא עשן לבן

"עד שיצא עשן לבן"

”כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים... כי לא נראה את עזקה״. "מכתבי לכיש" 589(בערך) לפנה״ס

הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַכּוּתִים, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ שְׁלוּחִין יוֹצְאִין (מסכת ראש השנה)

"הבט וראה! משואות של גונדור הודלקו, אות הקורא לעזרה" שר הטבעות: שיבת המלך

בעוד העולם הקתולי ואיתו רבים אחרים ממתינים להופעת העשן הלבן בארובה של קריית הוותיקן שתבשר על בחירתו של אפיפיור חדש, ראוי לציין ששימוש בעשן לסימון הוא אחד האמצעים העתיקים ביותר בהיסטוריה האנושית. למעשה השימוש בעשן להודיע על בחירת אפיפיור החל רק במאה ה 19 (אם כי שריפת הפתקים עתיקה יותר) והשימוש בשיטת הצבעים (עשן שחור ולבן) אפילו חדישה יותר - השימוש הראשון בעשן לבן “fumata bianca” נעשה לראשונה רק ב 1914 עם בחירתו של האפיפיור בנדיקטוס ה 15.

כבר לפני מאות שנים, השבטים הילידים באמריקה הצפונית השתמשו בשמיכה מעל מדורה ליצור ענני עשן בגדלים שונים בהם העבירו סימנים שחלקם היו מורכבים למדי וחלקם אפילו מוצפנים. מגיני החומה הסינית הגדולה השתמשו בעשן בצבעים שונים לסמן סכנות מתקרבות.

השימוש במשואות אש היה נפוץ בכל העולם (וגם בממלכת גונדר...).

בציטוט שהבאתי מ״מכתבי לכיש״, כתב על חרס חייל יהודי בעמדת השמירה של תל לכיש, בזמן הכיבוש הבבלי ב 589 לפנה"ס, על כך שאינו רואה עוד אש מהיישוב השכן עזקה ומכך הוא מבין שהיא נפלה ולכיש היא הבאה בתור. להבדיל, שימוש במשואות היה הדרך שבתקופת הבית השני הודיעה הסנהדרין על חידוש הלבנה ותחילתו של חודש חדש (עד שהכותים - הם השומרונים - הדליקו סתם מדורות ולהטעות אז עברו לרצים). שמה של שכונת גבעת המשואה בי-ם משמר את המסורת הזאת. ושבוע לפני ל"ג בעומר אי אפשר שלא לציין את המסורת (המאוד מודרנית) שהדלקת המדורות היא תזכורת לדרך בה הודיעו על פרוץ מרד בר כוכבא. בנתיים נששיך לחכות עד שייצא עשן לבן.