חג תרדמת מרים

היום (28.8) מציינים הנוצרים האורתודוכסים את חג תרדמת מרים, היום בו סיימה את חייה הארציים. זהו חג חשוב בלוח השנה הנוצרי ויש עדויות על קיומו בחודש אוגוסט כבר מהמאה ה5. לפי מסורות מראשית הנצרות, מרים - או מריה - שהיא אם האלוהים (של ישוע) על פי האמונה הנוצרית, נפלה לתרדמת נצח באתר המזוהה בכנסיית הדורמציון בהר ציון. בלטינית DORMITIO פירושו שינה או תרדמה ומכאן שם הכנסייה, ואין קשר למיקומה בהר ציון. מי שמבקר בכנסייה ויורד לקריפטה, יזכה לראות את דמותה של מרים בפסל שוכב ומעליה דמותו של בנה ישוע ופסוק מספר מפרק ב’ בספר שיר השירים:” קומי לך רעייתי יפתי ולכי לך”. לפי אותן מסורות, מכאן היא נישאה בתהלוכת אבל לאתר באתר גת שמנים שנמצא בנחל קדרון שם נמצאה קברה. אבל כמו בכנסיית הקבר גם כאן הקבר ריק מכיוון שישוע אסף את אימו אליו לשמיים. על פי התפיסה התאולוגית הנוצרית, המוות הוא הדרך בה בני האדם נענשים על החטאים, בעוד אם האלוהים הייתה נקייה מכל חטא ולכן לא מתה ככל אדם.

הנוצרים הקתולים ציינו את החג החשוב כבר לפני שבועיים, אבל הכנסייה האורתודוכסית שמשתמשת בלוח השנה היוליאני, מציינת אותו “באיחור” של שבועיים, היום. לפני 3 ימים נערכה התהלוכה המסורתית ממנזר המטוכיון שנמצא מול כנסיית הקבר אל קבר מרים. על החוויות שלי מהתהלוכה כתבתי פה לפני 3 ימים. סדר התמונות: פסל מרים בתרדמת בכנסיית דורמציון בהר ציון, אייקונה של מרים אם האלוהים ( תיאוטוקוס) במנזר גורני בעין כרם, פסיפס בכנסיית הבשורה בנצרת, קבר מרים בגת שמנים, נחל קידרון