מרים בווארדי - קדושה מקומית

כל יום בשנה בלוח השנה הנוצרי משויך לקדוש אחר, לרוב על פי יום מותם. ה 26 באוגוסט הוא יומה של הקדושה מרים של ישוע הצלוב, שנולדה בינואר 1846 באעבלין שבגליל התחתון בשם מרים בווארדי. התהליך בו הופך אדם לקדוש אצל הקתולים ארוך ומיוחד ושווה פוסט בפני עצמו אבל העובדה שאישה ערבייה קיבלה מעמד כזה ב 2015 (יחד עם מריה אלופנסין מעין כרם) היה אירוע שחרג מהקדושה הדתית להיבטים לאומים ופוליטיים.

בטרם נולדה מרים בווארדי, הוריה איבדו 12 מילדיהם בעודם תינוקות, כולם בנים. לכן בטרם הלידה, הם הגיעו לבית לחם להתפלל לשלום הנולד, תפילה שכנראה עזרה לה לשרוד, אבל בגיל 3 היא נותרה יתומה מאב ומאם. מכאן התחיל מסע ארוך של נדודים שתחילתו באלכסנדריה שבמצרים ,שם בגיל 12 היא כמעט ונרצחה ורק בדרך נס נאספה מהרחוב ע”י נזירה אלמונית שמטפלת בה. לאחר מכן מרים מקדישה את חייה לעזרה לחלשים. ב 1867 היא עוברת לצרפת שם היא מצטרפת למסדר הכרמליתים ומקבלת את השם מרים של ישוע הצלוב. משם היא תמשיך להודו לייסד מנזר כרמליתי ראשון .לאחר מכן היא חוזרת לצרפת אבל כבר גומלת בליבה ההחלטה לייסד מנזר בבית לחם. ב 1875 מתקבל האישור מהוותיקן וקבוצה קטנה של נזירות מגיע לארץ הקודש במסע די מטורף. ב 1878 בזמן שהיא בדרך להקים מנזר כרמליתי גם בנצרת, היא חווה התגלות בה היא מזהה את מיקומו של אמאוס - המקום בו התגלה ישוע לשני כפריים מעט אחרי שנצלב וקם לתחייה - בקרבת צומת לטרון של היום.

ב 1878 היא מצאה את מותה במנזר בית לחם אחרי שנפלה במדרגות כשהביאה אוכל לפועלים, בגיל 32.

כבר בתחילת המאה הקודמת נאסף על מרים בווארדי חומר המצדיק את היותה קדושה אפשרית. נמצאה כי היא עברה התגלויות אלוהיות ואף תוארה כ”ישוע ממין נקבה”, בעלת יכולות מיסטיות ואמונה ואדיקות יוצאי דופן עד מותה.

היא הוכרזה כקדושה על ידי האפיפיור פרנציסקוס ב 2015