מי אתה יוסף הקדוש?
- Yuval zuk
- 10 באוג׳
- זמן קריאה 1 דקות
קשה שלא לגלות אמפטיה לדמותו של יוסף מנצרת, בן זוגה של מרים ואביו המאמץ של ישוע, שהיום מציינים בכנסיה הקתולית את יומו (19.3). הבשורה על כך שמרים ארוסתו נכנסה להריון (אלוהי) עוד לפני החתונה, הציבה אותו במצב קשה מול חברה יהודית מסורתית ונוקשה, על סף סכנת חיים, לשניהם. גם יוסף זכה להתגלות של מלאך שבעקבותיה החליט ללכת לצד ארוסתו לאורך כל הדרך. למרות תפקידו השולי כביכול בסיפור, הברית החדשה נפתחת באילן היחוסין של בית דוד עד יוסף ודרכו לישוע, ומכאן הלגיטמציה למשיחיותו של התינוק שטרם נולד. ליוסף לא נזקפת אפילו מילה אחת שיוצאת מפיו בברית החדשה, אבל הוא לוקח חלק בכמה אירועים חשובים : אירגון הלידה בבית לחם, הבריחה למצרים מפחד הורדוס, החזרה לנצרת אחרי עוד התגלות. הברית החדשה לא מספרת מתי הוא מת ואיפה הוא קבור. לאורך ההיסטוריה דמותו של הנגר הפשוט מנצרת סימלה צניעות ועבודה קשה והוא נחשב לפטרון של המשפחות והפועלים באשר הם. מ 1955, כתגובה לקומוניזים, הכריזה הכנסיה הקתולית על 1 במאי כיום “יוסף הפועל”. בארץ אפשר למצוא כנסייות המקודשות ליוסף בנצרת (במתחם כנסיית הבשורה) ובחיפה. גם בית הספר החלקאי שפעל בבית ג’מאל הוקדש ליוסף הקדוש. במאה ה18 הוקמה בצרפת הקהילה דתית של האחיות סנט ג’וזף של ההתגלות, שהקרבתו של יוסף וצניעתו עומדת במרכז אמונתם. לארץ הן הגיעו כבר ב 1848, הקימו בתי חולים (סנט לואי בירושלים שפועל עד היום וביפו) ובתי ספר. המנזר שלהן באבו גוש (מנזר גברתינו של ארון הברית) צופה על הכפר מלמעלה. לפי מקראת הזהב, אוסף סיפורים שפורסם המאה ה13 ועוסק בקדושים הנוצרים, כאשר חיפשו למרים הנערה הצעירה חתן הסימן לבעל הנבחר יהיה פרח שילבלב מקצה המקל וכך היה במקלו של יוסף וכך הוא מוצג באומנות הנוצרית

תגובות